Michneh Torah/Sefer Hamitsvoth/Sharshei haMitsvoth/9

Chap. 9

הַכְּלָל הַתְּשִׁיעִי:

שֶׁאֵין לִמְנוֹת אֶת [עֶצֶם] הַלָּאוִוין וְהָעֲשֵׂה, אֶלָּא אֶת הָעִנְיָינִים שֶׁמּוּזְהָרִים וְשֶׁמְצוּוִּים עֲלֵיהֶם

דַּע, שֶׁכָּל צִיוּוּיֵי הַתּוֹרָה וְאַזְהָרוֹתֶיהָ הֵם בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים: בְּדֵעוֹת, בְּמַעֲשִׂים, בְּמִידּוֹת וּבְדִבּוּר.

וְזֶהוּ שֶׁצִּיוְּותָה אוֹתָנוּ לְהַאֲמִין וּלְקַבֵּל אֵיזוֹ דֵּעָה, כְּגוֹן: שֶׁנִּצְטַוִּוינוּ לְהַאֲמִין בְּיִּיחוּד וּבְאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה וְיִרְאָתוֹ; אוֹ שֶׁהִזְהִירָה אוֹתָנוּ מִלְּהַאֲמִין בְּאֵיזוֹ דֵּעָה, כְּגוֹן שֶׁהוּזְהַרְנוּ מִלְּהַאֲמִין [וּלְיַיחֵס] אֱלֹהוּת לְזוּלָתוֹ. וְכֵן צִיוְּותָה אוֹתָנוּ בְּאֵיזֶה מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן שֶׁנִּצְטַוִּוינוּ לְהַקְרִיב אֶת הַקּוֹרְבָּנוֹת וְלִבְנוֹת אֶת הַמִּקְדָּשׁ; אוֹ הִזְהִירָה אוֹתָנוּ מֵאֵיזֶה מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן שֶׁהוּזְהַרְנוּ מִלְּהַקְרִיב לְזוּלָתוֹ יִתְעַלֶּה וּמִלְּהִשְׁתַּחֲווֹת לְאֵל זוּלָתוֹ. וְכֵן צִיוְּותָה אוֹתָנוּ לְהִתְנַהֵג בְּאֵיזוֹ מִידָּה, כְּגוֹן שֶׁנִּצְטַוִּוינוּ בַּחֲנִינָה, בְּרַחֲמָנוּת, בְּחֶמְלָה וּבְאַהֲבָה, וְהוּא אָמְרוֹ: ''וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'' (וַיִּקְרָא יט, יח); אוֹ שֶׁהִזְהִירַתְנוּ מֵאֵלּוּ מִידּוֹת, כְּגוֹן שֶׁהוּזְהַרְנוּ עַל הַנְּטִירָה וְהַתַּגְמוּל בְּרָע וְהַנְּקִימָה וְזוּלָתָן מִן הַמִּידּוֹת הָרָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאֲבָאֵר. אוֹ שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָנוּ בַּאֲמִירַת אֵיזֶה דָּבָר, כְּגוֹן שֶׁנִיצְטַוִּינוּ לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו וּלְהִתְוַודוֹת עַל הָעַווֹנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מִמַּה שֶׁאֲבָאֵר; וְהִזְהִירַתְנוּ מֵאֲמִירַת אֵיזֶה דָּבָר, כְּגוֹן שֶׁהוּזְהַרְנוּ עַל שְׁבוּעַת שֶׁהַשֶּׁקֶר וְהָרְכִילוּת וּלְשׁוֹן הָרַע וְהַקְּלָלָה וְזוּלָתָן.

אִם הוּשְּׂגוּ עִנְיָּינִים אֵלּוּ, הֲרֵי רָאוּי לִמְנוֹת אֶת הָעִנְיָינִים שֶׁמְצוּוִּים אוֹ מוּזְהָרִים עֲלֵיהֶם: בֵּין שֶׁאֵלֶּה, מַעֲשֶׂה, אוֹ דִּיבּוּר, אוֹ דֵּעָה, אוֹ מִידָּה. אֵין לְהַבִּיט לְרִיבּוּי הַצִּוּוּיִן שֶׁבָּאוּ בְּאוֹתוֹ הָעִנְיָין, אִם הַמְדוּבָּר ב־ ''עֲשֵׂה''; אוֹ לְרִיבּוּי הָאַזְהָרוֹת שֶׁבָּאוּ בְּעִנְיָּינוֹ, אִם הַמְדוּבָּר ב־ ''לָאו'' ־ כִּי כּוּלָּם לְחִיזּוּק בִּלְבַד. לְפִי שֶׁפְּעָמִים יָבוֹא בְּאוֹתוֹ עִנְיָין עַצְמוֹ לָאו אַחֲרֵי לָאו לְחִזּוּק, וְכֵן יָבוֹא בּוֹ צִיוּוּי אַחֲרֵי צִיוּוּי לְחִיזּוּק, אֶלָּא אִם כֵּן תִּמְצָא מַאֲמַר חֲכָמִים בְּחִילּוּק הָעִנְיָינִים וִיבָאֲרוּ לְךָ הַמְפָרְשִׁים, שֶׁכָּל לָאו מֵאֵלּוּ אוֹ כָּל עֲשֵׂה כּוֹלֵל עִנְיָין שֶׁלֹּא כָּעִנְיָין שֶׁכּוֹלֵל הַלָּאו אוֹ הָעֲשֵׂה הָאַחֵר ־ הֲרֵי אָז רָאוּי לִמְנוֹתוֹ בְּלִי סָפֵק, כִּי אָז לֹא נִשְׁאַר לְחִיזּוּק אֶלָּא [בָּא] לְתוֹסֶפֶת עִנְיָין, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה מִן הַכָּתוּב [לִכְאוֹרָה] שֶׁהֵם בְּעִנְיָין אֶחָד. לְפִי שֶׁלֹּא נְבַקֵּשׁ מוֹצָא וְנֹאמַר, שֶׁאֵיזֶה פָּסוּק נִכְפַּל לְחִיזּוּק וְאֵינוֹ לְתוֹסֶפֶת עִנְיָין אֶלָּא כְּשֶׁאֵין לָנוּ עַל כָּךְ דִּבְרֵי הַמְפָרְשִׁים נוֹשְׂאֵי הַקַּבָּלָה; אֲבָל אִם נִמְצָא קַבָּלָה, שֶׁהַצִּיוּוּי הַזֶּה אוֹ הַלָּאו כּוֹלֵל עִנְיָין פְּלוֹנִי, וְהַצִּיוּוּי הַחוֹזֵר וְנִכְפָּל כּוֹלֵל עִנְיָין אַחֵר ־ הֲרֵי זֶה הַנָּכוֹן וְהָאֱמֶת: שֶׁלֹּא נִכְפַּל פָּסוּק אֶלָּא לְעִנְיַין, וְאָז רָאוּי לִמְנוֹת אֶת זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֶת זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲבָל אִם אֵין עִנְיָין נוֹסָף ־ הֲרֵי תַּכְלִית הַכֵּפֶל לְחִיזּוּק; וְגַם [בָּא] לְהוֹדִיעַ, שֶׁהֶעָוֹון הַזֶּה חָמוּר מְאֹד, כֵּיוָן שֶׁבָּאָה בּוֹ אַזְהָרָה אַחַר אַזְהָרָה, אוֹ שֶׁנִּכְפַּל לְהַשְׁלָמַת דִּין הַמִּצְוָוה, אוֹ כְּדֵי לִלְמוֹד מִמֶּנּוּ אֵיזֶה דִּין בְּמִצְוָוה אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁמְּבָאֵר הַתַּלְמוּד וְאוֹמֵר: מוּפְנֶה לְהַקִּישׁ, לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה.

וּכְבָר מָצָאנוּ ש־ [חֲכָמִים], עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, הֵעִירוּ עַל עִנְיָין זֶה בַּגְּמָרָא פְּסָחִים בְּפֶרֶק הַשֵּׁנִי, וְכִוְּונוּ לְאֶחָד הַלָּאוִוין שֶׁלְּפִי הַנִּרְאֶה הוּא נִכְפַּל, כֵּיוָן שֶׁהָאַזְהָרָה כְּבָר נִלְמְדָה מִזּוּלָתוֹ, וּבִיקְשׁוּ לַהֲקִימוֹ בְּעִנְיָין נוֹסָף, וְאָמְרוּ עַל כָּךְ בַּדֶּרֶךְ טַעֲנָה וְקוּשְׁיָה: אָמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַשִׁי: וְאֵימָא לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין?

כְּלוֹמַר: זֶה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהָקִים אֶת הַלָּאו הַזֶּה בְּעִנְיָין אַחֵר, שֶׁלֹּא כָּעִנְיָין שֶׁנִּלְמַד מִן הַלָּאו הָאַחֵר ־ מַדּוּעַ מִתְבַּקֵּשׁ מוֹצָא זֶה? שֶׁמָּא נִכְפַּל בְּאוֹתוֹ עִנְיָין עַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר חַיָּיב בִּשְׁנֵי לָאוִין?! וּבָאָה הַתְּשׁוּבָה: אָמַר לֵיהּ: כָּל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמִדְרַשׁ ־ דָּרְשִׁינַן וְלֹא מוֹקְמִינַן בְּלָאוֵי יַתִּירֵי.

הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ, שֶׁכָּל לָאו שֶׁלֹּא בָּא לְתוֹסֶפֶת עִנְיָין, הֲרֵי הוּא נִקְרָא: יָתֵר, כְּלוֹמַר: נִכְפַּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא ''לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִוין'', הֲרֵי בְּכָל זֹאת הוּא לָאו יָתֵר, כְּמוֹ שֶׁמִתְבָּאֵר מִן הַלָּשׁוֹן הַזֶּה, וְאֵין רָאוּי לִמְנוֹתוֹ כֵּיוָן שֶׁנִּכְפַּל.

הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ, שֶׁ־ [מִסְפַּר] הַמִּצְווֹת אֵינוֹ מִתְרַבֶּה בִּגְלַל רִיבּוּי הַלָּאוִוין אוֹ הָעֲשִׂין.

הֲרֵי יָדוּעַ, שֶׁצִיוּוּי הַשְּׁבִיתָה בְּשַׁבָּת נִכְפַּל בַּתּוֹרָה י''ב פְּעָמִים ־ כְּלוּם יִסְבּוֹר מִישֶׁהוּ הַמּוֹנֶה אֶת הַמִּצְווֹת וְיֹאמַר: שֶׁמִּכְּלַל מִצְווֹת עֲשֵׂה הַשְּׁבִיתָה בְּשַׁבָּת, וְהִיא י''ב מִצְווֹת?! וְכֵן בָּאָה הָאַזְהָרָה עַל אֲכִילַת הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים ־ הַאִם אֶפְשָׁר לְבַר דַּעַת לוֹמַר: שֶׁאִיסּוּר הַדָּם הוּא שֶׁבַע מִצְווֹת? הִנֵּה זֶה מִמַּה שֶּׁלֹּא יִטְעֶה בּוֹ אַף אֶחָד ־ כְּלוֹמַר: בִּשְׁבִיתַת שַׁבָּת, שֶׁהִיא מִצְוָוה אַחַת מִכְּלַל מִצְווֹת עֲשֵׂה; וְכֵן בָּאַזְהָרָה עַל אֲכִילַת הַדָּם, שֶׁהִיא מִצְוָוה אַחַת מִמִּצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה.

וְדַע שֶׁאֲפִילוּ תִּמְצָא מַאֲמַר לחז''ל, שֶׁהָעוֹבֵר עֲבֵרָה פְּלוֹנִית כְּבָר עָבַר עַל כָּךְ וְכָךְ לָאוִוין, אוֹ שֶׁהַמְבַטֵּל דָּבָר פְּלוֹנִי כְּבָר עָבַר עַל כָּךְ וְכָךְ עֲשִׂין ־ לֹא יִתְחַיֵּיב מִזֶּה לִמְנוֹת כָּל אוֹתָם הַלָּאוִוין כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלֹא כָּל עֲשֵׂה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁהַעִנְיָין אֶחָד וְאֵין בּוֹ כְּפִילוּת. וְלֹא אָמְרוּ שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל כָּךְ וְכָךְ עֲשִׂין אוֹ עַל כָּךְ וְכָךְ לָאוִוין, אֶלָּא מִפְּנֵי כֵּפֶל הַצִיוּוּי אוֹ הָאַזְהָרָה בְּאוֹתָהּ הַמִּצְוָוה, שֶׁהֲרֵי עָבַר עַל אַזְהָרוֹת רַבּוֹת אוֹ צִוּוּיִם רַבִּים.

אֶלָּא אִם כֵּן תִּמְצָא שֶׁאוֹמְרִים ''לוֹקֶה שְׁתַּיִם'', אוֹ ''לוֹקֶה שָׁלוֹשׁ'' , הֲרֵי אָז נִמְנֶה כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם לוֹקֶה שְׁתֵּי מַלְקִיּוֹת עַל שֵׁם אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאֲבָאֵר לְפִי מַה שֶׁיָּדוּעַ בַּתַּלְמוּד בְּמַכּוֹת וְחוּלִּין וְזוּלָתָם; אֲבָל לוֹקֶה שְׁתֵּי מַלְקִיּוֹת עַל שְׁנֵי שֵׁמוֹת, כְּלוֹמַר: שְׁנֵי עִנְיָּינִים שֶׁבָּאָה הָאַזְהָרָה בְּכָל עִנְיָין מֵהֶם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. זֶהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין אוֹמְרָם: ''עוֹבֵר מִשּׁוּם כָּךְ וּמִשּׁוּם כָּךְ'' וּבֵין אוֹמְרָם: ''לוֹקֶה שְׁתַּיִם אוֹ לוֹקֶה שָׁלוֹשׁ''.

וְהָרְאָיָה עַל זֶה, כְּלוֹמַר: עַל כָּל מַה שֶׁאָמַרְנוּ, אוֹמְרָם: כָּל שֶׁאֵין לוֹ צִיצִית בְּבִגְדּוֹ ־ עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה עֲשֵׂה, לְפִי שֶׁנִּכְפַּל בּוֹ לְשׁוֹן צִיוּוּי חָמֵשׁ פְּעָמִים: ־ ''וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית, ־ וְנָתְנוּ עַל צִיצִית, ־ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִית'' (בַּמִּדְבָּר טו, לח־ לָט); ־ ''גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לְךָ ־ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ'' (דְּבָרִים כב, יב).

אַךְ מָצָאנוּ לָהֶם מַאֲמָר מְפוֹרָשׁ בְּמִצְוַות צִיצִית שֶׁהִיא מִצְוָוה אַחַת, כְּמוֹ שֶׁאֲבָאֵר כְּשֶׁאַזְכִּיר מִצְוָוה זוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה עַצְמוֹ אָמְרוּ: ''כָּל שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ תְּפִילִּין , עוֹבֵר בִּשְׁמוֹנֶה עֲשֵׂה'', מִפְּנֵי שֶׁנִּכְפַּל הַצִיוּוּי בָּהֶם שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים, כְּלוֹמַר בְּשֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד. וְכֵן אוֹמְרָם: ''כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלָה לַדּוּכָן עוֹבֵר בִּשְׁלוֹשָׁה עֲשֵׂה'', מִפְּנֵי שֶׁנִּכְפַּל הַצִיוּוּי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. אַךְ לֹא יִסְבּוֹר מִישֶׁהוּ, הַמּוֹנֶה אֶת הַמִּצְווֹת, לוֹמַר: בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שָׁלוֹשׁ מִצְווֹת, וְצִיצִית חָמֵשׁ מִצְווֹת, וּתְפִילִין שְׁמוֹנֶה מִצְווֹת. כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר כֵּן , הֲרֵי אֵין לִמְנוֹת אוֹנָאַת הַגֵּר שָׁלוֹשׁ מִצְווֹת מִפְּנֵי כְּפִילָת הַלָּאו, בִּגְלַל אוֹמְרָם בַּגְּמָרָא מְצִיעָא: הַמְאַנֶּה אֶת הַגֵּר , עוֹבֵר בִּשְׁלוֹשָׁה לָאוִין, וְהַלּוֹחֲצוֹ , בִּשְׁלוֹשָׁה לָאוִין, אֶלָּא אֵלֶּה שְׁתֵּי מִצְווֹת בִּלְבַד: ''לֹא תוֹנֶה'' ''וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ'' (שְׁמוֹת כב, כ), וְנִכְפָּל הַלָּאו בְּכָךְ , וְזֶה בָּרוּר, אֵין בּוֹ שׁוּם סָפֵק. וּבַפֵּירוּשׁ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא מְצִיעָא: ''מִפְּנֵי מַה הִזְהִירָה תּוֹרָה בִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְקוֹמוֹת עַל הַגֵּר? מִפְּנֵי שֶׁסּוּרוֹ רָע!'' כְּלוּם אֶפְשָׁר לְמִישֶׁהוּ לוֹמַר, שֶׁאִלּוּ שְׁלוֹשִׁים וְשֵׁשׁ מִצְווֹת מִכְּלַל תרי''ג מִצְווֹת?! הֲרֵי זֶה מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ.

הִנֵּה נִתְבָּאֵר וְנִתְבָּרֵר, שֶׁאֵין לִמְנוֹת כָּל לָאו הַנִּמְצָא בַּתּוֹרָה וְלֹא כָּל עֲשֵׂה, לְפִי שֶׁיִּהְיֶה נִכְפַּל ־ אֶלָּא רָאוּי לִמְנוֹת אֶת הָעִנְיָינִים שֶׁמְצוּוִּים אוֹ מוּזְהָרִים עֲלֵיהֶם. וְאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת שֶׁהַלָּאו אוֹ הָעֲשֵׂה הַנִּכְפָּל בָּא לְתוֹסֶפֶת עִנְיָין, אֶלָּא עַל יְדֵי מוֹרֶה שֶׁיּוֹרֶה עַל זֹאת ־ וְהֵם מְקַבְּלֵי הַפֵּירוּשׁ ע''ה.

גַּם לֹא יַטְעֲךָ שֶׁהַלָּאו נִכְפַּל בְּבִיטּוּיִם שׁוֹנִים, כְּגוֹן אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: ''וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל'' (וַיִּקְרָא יט, י), ''וְשָׁכַחְתָּ עוֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָּשׁוּב לְקַחְתּוֹ'' (דְּבָרִים כד, יט), וְאָמְרוֹ: ''כִּי תַחְבֹּט זֵיתֶךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ'' (שָׁם שָׁם, כ) , לְפִי שֶׁאֵין אֵלּוּ שְׁנֵי לָאוִוין, אֶלָּא זוֹ אַזְהָרָה אַחַת עַל עִנְיָין אֶחָד, וְהוּא, שֶׁלֹּא יִקַּח מַה שֶׁשָּׁכַח מִן הַתְּבוּאָה אוֹ הַפֵּרוֹת בְּעֵת אֲסִיפָתָם, וְהֵבִיא לְכָךְ שְׁתֵּי דּוּגְמָאוֹת: עֲנָבִים וְזֵיתִים; פֵּירוּשׁ ''לֹא תְפַאֵר'': אֶל תִּכְרוֹת מַה שֶׁשָּׁכַחְתָּ בְּקַצְווֹת הַפּוֹארוֹת, הֵן הָעֲנָפִים.

אַךְ מִמַּה שֶׁרָאוּי לְהוֹסִיף לַכְּלָל הַזֶּה הוּא מַה שֶׁאוֹמֵר [עַתָּה], וְהוּא: הָעִנְיָין שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁיֵּשׁ לִמְנוֹת אֶת הָעִנְיָינִים שֶׁמְצוּוִּים אוֹ מוּזְהָרִים עֲלֵיהֶם הוּא בִּתְנַאי, שֶׁיְּהֵא בְּאוֹתוֹ הָעִנְיָין שֶׁמּוּזְהָרִים עָלָיו לָאו מְיוּחָד בְּכָל עִנְיָין וְעִנְיָין; אוֹ שֶׁיֵּשׁ רְאָיָה שֶׁאֲמָרוּהָ בַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה, הַמַּבְדִּילָה אֶת כָּל הָעִנְיָינִים זֶה מִזֶּה וְיֵשׁ אַזְהָרָה לְכָל עִנְיָין מֵהֶם.

אֲבָל אִם לָאו אֶחָד כּוֹלֵל עִנְיָּינִים רַבִּים הֲרֵי אָז נִמְנֶה הַלָּאו לְבַדּוֹ, לֹא כָּל עִנְיָין וְעִנְיָין מִן הָעִנְיָינִים שֶׁאוֹתוֹ הַלָּאו כּוֹלְלָם , וְזֶהוּ לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר עַתָּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ יִתְעַלֶּה: ''לֹא תֹּאכְלוּ עַל הַדָּם'' (וַיִּקְרָא יט, כו) , אָמְרוּ בְּפֵירוּשׁוֹ: ''מִנַּיִן לְאוֹכֵל מִבְּהֵמָה קוֹדֵם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ שֶׁהוּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תֹּאכְלוּ עַל הַדָּם. דָּבָר אַחֵר: לֹא תֹּאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תֹּאכְלוּ בָּשָׂר, וַעֲדַיִן דָּם בַּמִּזְרָק. ר' דוֹסָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֵין מַבְרִין עַל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תֹּאכְלוּ עַל הַדָּם. ר' עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן לַסַּנְהֶדְרִין שֶׁהָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁאֵין טוֹעֲמִין כְּלוּם כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תֹּאכְלוּ עַל הַדָּם. אָמַר ר' יוֹסֵי בר' חֲנִינָא: אַזְהָרָה לְבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תֹּאכְלוּ עַל הַדָּם'' ,

הֲרֵי אֵלּוּ חֲמִשָּׁה עִנְיָּינִים שֶׁכּוּלָּם בְּאַזְהָרָה וְכוּלָּם נִכְלָלִים תַּחַת לָאו זֶה. וּבַפֵּירוּשׁ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא סַנְהֶדְרִין כְּשֶׁמָּנוּ עִנְיָּינִים אֵלּוּ: ''עַל כּוּלָּם אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת , וְכָל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת אֵין לוֹקִין עָלָיו''.

וּבֵיאֵרוּ עוֹד, שֶׁלָּאו שֶׁבִּכְלָלוֹת הוּא: דַּאֲתוּ תְּרֵי תְּלָתָא אִיסּוּרֵי מֵחַד לָאו ־ הֲרֵי שֶׁאֵין לִמְנוֹת כָּל אִיסּוּר וְאִיסּוּר שֶׁנִּכְלֹל בְּלָאו זֶה כְּמִצְוָוה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֶלָּא מוֹנִים אֶת הַלָּאו הַכּוֹלֵל אֶת כָּל הָעִנְיָינִים הָאֵלֶּה לְבַדּוֹ. וּכְמוֹ הַלָּאו הַזֶּה, כְּלוֹמַר, ''לֹא תֹּאכְלוּ עַל הַדָּם'' אָמְרוֹ: ''לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל'' (וַיִּקְרָא יט, יד), לְפִי שֶׁגַּם הוּא כּוֹלֵל עִנְיָּינִים רַבִּים, כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר. וְכֵן אָמְרוֹ: ''לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא'' (שְׁמוֹת כג, אַ), שֶׁגַּם הוּא כּוֹלֵל עִנְיָּינִים רַבִּים כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר וְזֶה הוּא הַסּוּג הָאֶחָד מִשְּׁנֵי הַסּוּגִים שֶׁל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת.

הַסּוּג הַשֵּׁנִי הוּא שֶׁיָּבוֹא לָאו אֶחָד לֶאֱסוֹר דְּבָרִים רַבִּים הַמְחוּבָּרִים וְנוֹסַפִים זֶה לָזֶה, וְהוּא שֶׁיֹּאמַר: לֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ. וְסוּג זֶה נֶחֱלָק לִשְׁנֵי חֲלָקִים: יֵשׁ מִמֶּנּוּ מַה שֶׁבֵּאֲרוּ בַּתַּלְמוּד שֶׁהוּא חַיָּיב מַלְקוּת עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר מֵאוֹתָם הַדְּבָרִים הַמְחוּבָּרִים; וְיֵשׁ מִמֶּנּוּ מַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, לְפִי שֶׁהוּא לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת.

הִנֵּה אוֹתָם הַלָּאוִוין שֶׁבֵּיאֲרוּ שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת ־ הֵם שֶׁאָנוּ נִמְנֶה כָּל דָּבָר מֵהֶם כְּמִצְוָוה בִּפְנֵי עַצְמָהּ: וּמַה שֶׁבֵּיאֲרוּ שֶׁהוּא חַיָּיב אַחַת עַל הַכֹּל ־ נִמְנֶה אוֹתוֹ כְּמִצְוָוה אַחַת, לְפִי מַה שֶׁקָּבַעְנוּ בַּכְּלָל הַזֶּה שֶׁלֹּא יִלְקֶה מִישֶׁהוּ שְׁתֵּי מַלְקִיּוֹת מִשֵּׁם אֶחָד בְּשׁוּם אוֹפֶן.

וּמֵאַחַר שֶׁחִייְּבוּ בְּפֵירוּשׁ בְּכָל עִנְיָין וְעִנְיָין מֵאוֹתָם הָעִנְיָינִים הַמְחוּבָּרִים וְנוֹסַפִים, כְּלוֹמַר שֶׁלּוֹקִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד; וְשֶׁהַעוֹשֶׂה אוֹתָם כּוּלָּם בְּבַת אַחַת לוֹקֶה מַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה יָדַעְנוּ בְּהֶכְרֵחַ, שֶׁהֵם שֵׁמוֹת הַרְבֵּה וְכָל עִנְיָין נִמְנֶה לְבַדּוֹ.

וְאַזְכִּיר [עַתָּה] דּוּגְמָאוֹת רַבּוֹת מִשְּׁנֵי חֶלְקֵי הַסּוּג הַשֵּׁנִי הַזֶּה, וְאֶפְשָׁר שֶׁאַזְכִּיר אוֹתָם הַלָּאוִוין מִן הַסּוּג הַזֶּה כּוּלָּם, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵר הָעִנְיָין הַמְכוּוָּן תַּכְלִית בִּיאוּר.

מֵהֶם אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה בְּכֶבֶשׂ הַפֶּסַח: ''אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבוּשָׁל'' (שָׁם יב, ט), שֶׁאָנוּ מוֹנִים לָאו זֶה כְּמִצְוָוה אַחַת, וְלֹא נִמְנֶה ''אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא'' כְּמִצְוָוה ו־''לא תֹּאכְלוּ מְבוּשָׁל'' כְּמִצְוָוה, כֵּיוָן שֶּׁלֹא יִיחֵד לְכָל עִנְיָין לָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלֹא אָמַר ''אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וְלֹא בָשֵׁל מְבוּשָׁל'' , אֶלָּא הֵבִיא לָאו אֶחָד הַכּוֹלֵל שְׁנֵי הָעִנְיָינִים, וְחִיבֵּר וְהוֹסִיף אֶחָד מֵהֶם לָאַחֵר.

וּבְפֶרֶק ב' מִפְּסָחִים אָמְרוּ: ''אָמַר אַבַּיֵי: אָכַל נָא , לוֹקֶה שְׁתַּיִם; מְבוּשָׁל , לוֹקֶה שְׁתַּיִם; נָא מְבוּשָׁל , לוֹקֶה שָׁלוֹשׁ''.

וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁסָבַר: לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת, וּבְשָׁעָה שֶׁאָכַל נָא , עָבַר עַל שְׁנֵי לָאוִוין: הָאֶחָד מֵהֶם , אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא; וְהַשֵּׁנִי , לָאו הַבָּא מִכְּלָלָא, כְּאִילּוּ אָמַר: אַל תֹּאכְלוּ אֶלָּא צָלִי , וַהֲרֵי אֲכָלוֹ שֶׁלֹּא צָלִי. וְאִם אָכַל נָא וּמְבוּשַׁל, לוֹקֶה לְדַעְתּוֹ שָׁלוֹשׁ: אַחַת עַל אֲכִילָתוֹ נָא, וְשֵׁנִית עַל אֲכִילָתוֹ מְבוּשָׁל, וּשְׁלִישִׁית עַל אֲכִילָתוֹ שֶׁלֹּא צָלִי. וְשָׁם אָמְרוּ בְּהֶמְשֵׁךְ מַאֲמָר זֶה. ''וְרָבָא אָמַר: אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת. אִיכָּא דְּאָמְרֵי: חֲדָא מִיהָא לָקֵי'', כְּלוֹמַר: אִם אָכַל נָא וּמְבוּשַׁל , לוֹקֶה אַחַת. ''וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי: חֲדָא נַמִּי לֹא לָקֵי, מִשּׁוּם דְּלָא מְיַחֵד לָאו כְּלָאו דַּחֲסִימָא''.

כְּלוֹמַר אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה ''לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ'' (דְּבָרִים כה, ד), שֶׁהוּא לָאו אֶחָד הַמַּזְהִיר עַל דָּבָר אֶחָד; אֲבָל לָאו זֶה הַמַּזְהִיר עַל שְׁנֵי דְּבָרִים , נָא וּמְבוּשַׁל , אֵין לוֹקִין עָלָיו. וּכְבָר יָדַעְתָּ, שֶׁנִּתְבָּרֵר בַּגְּמָרָא סַנְהֶדְרִין ''אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת'', וְלָכֵן נִדְחִים דִּבְרֵי אַבַּיֵי.

וְהַנָּכוֹן שֶׁהוּא לוֹקֶה אַחַת, בֵּין שֶׁאָכַל נָא אוֹ מְבוּשָׁל אוֹ נָא וּמְבוּשַׁל , אַחַת בִּלְבַד לוֹקֶה; וּלְפִיכָךְ נִמְנֶה אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: ''אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבְשֶׁל מְבוּשָׁל'' כְּמִצְוָוה אַחַת. וְשָׁם אָמְרוּ עוֹד ''אָמַר אַבַּיֵי: אָכַל זָג , לוֹקֶה שְׁתַּיִם; חַרְצָן , לוֹקֶה שְׁתַּיִם; זָג וְחַרְצָן , לוֹקֶה שָׁלוֹשׁ. וְרָבָא אָמַר: אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת'' ,

הַכַּוָּונָה לְאָמְרוֹ: ''מִכָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן'' (בַּמִּדְבָּר ו, ד), שֶׁאַבַּיֵי סוֹבֵר שֶׁלּוֹקִין עָלָיו.

וְכָךְ אָמְרוּ בְּפֶרֶק ד' מִמְּנָחוֹת: ''הַמַּעֲלֶה מִשְּׂאוֹר וּדְבַשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אָמַר אַבַּיֵי: לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׂאוֹר וְלוֹקֶה מִשּׁוּם דְּבַשׁ וְלוֹקֶה מִשּׁוּם עֵרוּב שְׂאוֹר וְלוֹקֶה מִשּׁוּם עֵרוּב דְּבַשׁ'', כְּלוֹמַר שֶׁאָמְרוֹ ''כָּל'' כּוֹלֵל שְׁנֵי דְּבָרִים: שֶׁלֹּא יַקְרִיב לְבַדּוֹ, וְשֶׁלֹּא יַקְרִיב דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּעֲרוֹבֶת מֵהֶם בְּאֵיזֶה שִׁיעוּר שֶׁיִּהְיֶה , וְכָל זֶה לְפִי עִיקָּר שִׁיטָתוֹ שֶׁכְּבָר יָדַעְתָּ: לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת.

וְשָׁם אָמְרוּ ''רָבָא אָמַר: אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת. אִיכָּא דְּאָמְרֵי: חֲדָא מִיהָא לָקֵי, וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי: חֲדָא נַמִּי לֹא לָקֵי, מִשּׁוּם דְּלֹא מְיַיחֵד לָאוֵהּ כְּלָאו דַּחֲסִימָה''. כֵּיוָן שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: ''אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל'' , מִצְוָוה אַחַת; וְכֵן זֶה שֶׁנֶּאֱמַר: ''כָּל שְׂאוֹר וְכָל דְּבַשׁ'' (וַיִּקְרָא ב, יא) מִצְוָוה אַחַת , נִמְנֶה כָּךְ גַּם: ''לֹא יָבוֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי'' (דְּבָרִים כג, ד) מִצְוָוה אַחַת.

וְכֵן גַּם כֵּן: ''כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן'' (שְׁמוֹת כב, כא). וְכֵן אָמְרוֹ ''לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט גֵּר יָתוֹם'' (דְּבָרִים כד, יז),. וְכֵן אָמְרוֹ: ''שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרַע'' (שְׁמוֹת כא, י) נִמְנֶה כָּל לָאו מֵהֶם כְּמִצְוָוה אַחַת, לְפִי שֶׁכָּל לָאו מְהַלַּאוִוין הָאֵלֶּה הוּא כְּמוֹ ''אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבוּשָׁל'', וּכְמוֹ ''כָּל שְׂאוֹר וְכָל דְּבַשׁ'', וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם. וְכֵן אָמְרוֹ: ''לֹא תָּבִיא אֶתְנָן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב'' (דְּבָרִים כג, יט) , הוּא לָאו אֶחָד. וְכֵן אָמְרוֹ: ''יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וגו' בְּבֹאֲכֶם וגו' וּלְהַבְדִּיל וגו' וּלְהוֹרוֹת'' (וַיִּקְרָא י, ט, יא), כְּלוֹמַר: הִזְהִיר בְּלָאו אֶחָד עַל הַכְּנִיסָה לַמִּקְדָּשׁ אוֹ הַהוֹרָאָה בַּתּוֹרָה כְּשֶׁהוּא שְׁתוּי , זֶהוּ הַחֵלֶק הָאֶחָד מִשְּׁנֵי חֶלְקֵי הַסּוּג הַשֵּׁנִי מִסּוּגֵי לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת.

אַךְ הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי הוּא בְּדִיּוּק כְּמוֹ לְשׁוֹן הַחֵלֶק הַקּוֹדֵם הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁבָּא בְּפֵירוּשׁ הַמְּקוּבָּל שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר מִן הַדְּבָרִים הַמְחוּבָּרִים וְנוֹסָפִים לוֹקִים עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאִם יַעֲשֶׂה אֶת כּוּלָּם , לוֹקֶה עַל כָּל אֶחָד מֵאוֹתָם הַמְחוּבָּרִים, גַּם אִם יַעֲשֶׂה אוֹתָם בְּבַת אַחַת וְאֵלּוּ רָאוּי לִמְנוֹת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּלָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

מֵהֶם אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: ''לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ'' (דְּבָרִים יב, יז). אָמְרוּ בַּגְּמָרָא כְּרֵתוֹת: ''אָכַל מַעְשַׂר דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר , חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וַאַחַת''. וְהִקְשׁוּ עַל זֶה וְאָמְרוּ: ''וְכִי לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת?'' הַתְּשׁוּבָה: ''קְרָא יַתִּירָא כְּתִיב, מִכְּדֵי כְּתִיב: ''וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירוֹשֵׁךְ וְיִצְהָרֶךָ'' (שָׁם יָד, כג); לְמַה לִי לְמִכְתַּב ''לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל בִּשְׁעָרֶיךָ''? וְכִי תֵימָא לְלָאו , אִם כֵּן לֵימָא קְרָא: לֹא תֹאכְלוּם. לְמַה לִי לְמֶהֱדַר לְמִכְתְּבִנְהֵי כּוּלְּהֵי? שְׁמַע מִנַּהּ: לְחַלֵּק''. וְשָׁם נִתְבָּאֵר גַּם כֵּן, שֶׁאָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: ''וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹּאכְלוּ'' (וַיִּקְרָא כג, יד) שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָמְרוּ: ''אָכַל לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל , חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. וְכִי לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת? קְרָא יַתִּירָא כְּתִיב: לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא חַד וְלֵיתֵי אִידָךְ מִנֵהּ''

וְנִתְבָּאֵר אַחֲרֵי שָׁקְלָא וְטַרְיָא שֶׁאָמְרוֹ ''קָלִי'' לֹא הָיָה בּוֹ צוֹרֶךְ, וְרַק הִזְכִּירוֹ לְחַלֵּק: לְחַיְּיבוֹ מַלְקוּת עַל קָלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכַאֲשֶׁר אָמְרוּ בַּתַּלְמוּד עַל דֶּרֶךְ הַוִּיכּוּחַ: שֶׁמָּא יִתְחַיֵּיב מַלְקוּת עַל קָלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ כֵּיוָן שֶׁנִּזְכַּר בִּגְלַל זֶה, וְיִהְיֶה חַיָּיב עַל לֶחֶם וְכַרְמֶל מַלְקוּת אַחַת? הֱשִׁיבוֹ: לְמַאי הִלְכָתָא כַתְבֵּהּ רַחֲמָנָא לְקָלִי בָּאֶמְצַע, לוֹמַר: לֶחֶם כִּי קָלִי וְקָלִי כִּי כַּרְמֶל, וְיִהְיֶה חַיָּיב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

בְּדוֹמֶה לְכָךְ אוֹמֵר, שֶׁאָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: ''לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קוֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף וְחוֹבֵר חָבֵר וְשׁוֹאֵל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים'' (דְּבָרִים יח, י, יא), שֶׁכָּל אֶחָד מִתִּשְׁעַת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁנִּמְנוּ הוּא לָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְכוּלָּם אֵינָם מִן הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן מִשְּׁנֵי חֶלְקֵי הַסּוּג הַשֵּׁנִי.

וְהָרְאָיָה לְכָךְ אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה בָּאֶמְצַע: ''מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ'' , שֶׁכֵּן כְּבָר נִתְבָּאֵר שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם לָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ: ''לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ'' (וַיִּקְרָא יט, כו). כְּמוֹ מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ לְחַלֵּק , וְהִזְכִּירָם בָּאֶמְצַע כָּךְ כָּל מַה שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְאַחֲרֵיהֶם הֵם כְּמוֹ מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּיאֲרוּ בְּלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל.

וּכְבָר טָעָה זוּלָתֵנוּ בְּעִנְיָין זֶה, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ לֹא הִשִּׂיגָה עִנְיָּינִים אֵלּוּ בִּכְלַל אוֹ שֶׁשָּׁכַח וְשָׁגָה בָּהֶם. כָּךְ מָנָה אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה עַל הַכֹּהֲנִים: ''אִשָּׁה זוֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ'' (שָׁם כא, ז), כְּמִצְוָוה אַחַת, וּכְבָר נִתְבָּאֵר בַּגְּמָרָא קִדּוּשִׁין, שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת אֲפִילּוּ בְּאִשָּׁה אַחַת, כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

אָמְנָם אֶפְשָׁר לִמְצוֹא לוֹ הִתְנַצְּלוּת עַל מְנוֹתוֹ זוֹנָה וַחֲלָלָה כְּמִצְוָוה אַחַת, מִפְּנֵי שֶׁחֲשָׁבוֹ לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת , הוֹאִיל וּכְבָר הִשִּׂיג פְּרָטֵי לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת, וְגָבְרָה אֶצְלוֹ הַדֵּעָה שֶׁאָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: ''אִשָּׁה זוֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ'' כְּמוֹ אָמְרוֹ: ''אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבוּשָׁל'', וְלֹא יָדַע שֶׁזֶּה לְחַלֵּק וְזֶה אֵינוֹ לְחַלֵּק, כְּמוֹ שֶׁגַּם לֹא הִבְדִּיל בֵּין אָמְרוֹ: ''וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹּאכְלוּ'' וּבֵין אָמְרוֹ: ''שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרַע''. אַךְ לֹא אֶתְפּוֹשׂ עָלָיו בְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה;

אֲבָל שֶׁמָּנָה גְּרוּשָׁה בִּכְלַל זוֹנָה וַחֲלָלָה וְעָשָׂה הַכֹּל מִצְוָוה אַחַת, עַל כָּךְ אֵין לוֹ בְּהֶחְלֵט הִתְנַצְּלוּת , לְפִי שֶׁהִיא, כְּלוֹמַר הַגְּרוּשָׁה, בְּפֵירוּשׁ בְּלָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: ''וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִשָּׁה לֹא יִקָּחוּ''.

הִנֵּה כְּבָר בֵּרַרְנוּ אֶת הָעִיקָּר הַגָּדוֹל הַזֶּה, כְּלוֹמַר: לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת, וּבֵאַרְנוּ סְפֵקוֹתָיו. וְהוֹדַעְנוּ מַה מִמֶּנּוּ לְחַלֵּק, וּמַה מִמֶּנּוּ לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת בִּלְבַד וְאֵין חַיָּיבִים עָלָיו אֶלָּא אַחַת. וְשֶׁזֶּה שֶׁהוּא לְחַלֵּק , נִמְנֶה כְּהַרְבֵּה מִצְווֹת; וְשֶׁאֵינוֹ לְחַלֵּק , נִמְנֶה כְּמִצְוָוה אַחַת.

שִׂים כְּלָל זֶה כּוּלּוֹ נֶגֶד עֵינֶיךָ תָּמִיד, כִּי הוּא מִפֶּתַח גָּדוֹל מְאֹד לְאִימּוּת מִנְיָין הַמִּצְווֹת.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source